1
El mismo día, el rey Ajashverosh dio a la reina Ester la casa
de Hamán enemigo de los judíos; y Mordejai vino delante del rey, porque Ester le
declaró lo que él era respecto de ella. בַּיּוֹם
הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן
צֹרֵר היהודיים [הַיְּהוּדִים] וּמָרְדֳּכַי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי
הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא לָהּ.
2
Y se quitó el rey el anillo que recogió de Hamán, y lo dio a
Mordejai. Y
Ester puso a Mordejai sobre la casa de Hamán. וַיָּסַר
הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי
וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן.
3
Volvió luego Ester a hablar delante del rey, y se echó a sus pies, llorando
y rogándole que hiciese nula la maldad de Hamán agagueo y su designio que había
tramado contra los yehudim.וַתּוֹסֶף
אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ
וַתִּתְחַנֶּן לוֹ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן הָאֲגָגִי וְאֵת מַחֲשַׁבְתּוֹ
אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים.
4
Entonces el rey extendió a Ester el cetro de oro, y Ester se levantó, y se
puso en pie delante del rey,וַיּוֹשֶׁט
הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֵת שַׁרְבִט הַזָּהָב וַתָּקָם אֶסְתֵּר וַתַּעֲמֹד
לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
5
y dijo: Si place al rey, y si he hallado gracia delante de él, y si le
parece acertado al rey, y yo soy agradable a sus ojos, que se dé orden escrita
para revocar las cartas que autorizan la trama de Hamán hijo de Hamedata agagueo,
que escribió para destruir a los yehudim que están en todos los países del
rey. וַתֹּאמֶר
אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי
הַמֶּלֶךְ וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים
מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת
הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ.
6
Porque ¿cómo podré yo ver el mal que alcanzará a mi pueblo? ¿Cómo podré yo
ver la destrucción de mi nación?כִּי
אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי וְאֵיכָכָה
אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי.
7
Respondió el rey Ajashverosh a la reina Ester y a Mordejai el
yehudí: He aquí yo
he dado a Ester la casa de Hamán, y a él han colgado en la horca, por cuanto
extendió su mano contra los judíos.וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּלְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי
הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ עַל אֲשֶׁר
שָׁלַח יָדוֹ ביהודיים [בַּיְּהוּדִים].
8
Escribid, pues, vosotros a los yehudim como bien os pareciere, en nombre del
rey, y selladlo con el anillo del rey; porque un edicto que se escribe en nombre
del rey, y se sella con el anillo del rey, no puede ser revocado.וְאַתֶּם
כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ
בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ
וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב.
9
Entonces fueron llamados los escribanos del rey en el mes tercero, que es
Siván, a los veintitrés días de ese mes; y se escribió conforme a todo lo que
mandó Mordejai, a los yehudim, y a los sátrapas, los capitanes y los príncipes
de los países que había desde la India hasta Etiopía, ciento veintisiete
países; a cada país según su escritura, y a cada pueblo conforme a su
lengua, a los yehudim también conforme a su escritura y lengua. וַיִּקָּרְאוּ
סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן
בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי
אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי
הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה
מְדִינָה מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל
הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם.
10
Y escribió en nombre del rey Ajashverosh, y lo selló con el anillo del rey, y
envió cartas por medio de correos montados en caballos veloces procedentes de
los repastos reales;וַיִּכְתֹּב
בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ
וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ
הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים.
11
que el rey daba facultad a los yehudim que estaban en todas las ciudades,
para que se reuniesen y estuviesen a la defensa de su vida, prontos a destruir,
y matar, y acabar con toda fuerza armada del pueblo o provincia que viniese
contra ellos, y aun sus niños y mujeres, y apoderarse de sus bienes, אֲשֶׁר
נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד
עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל חֵיל עַם וּמְדִינָה
הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוֹז.
12
en un mismo día en todas las provincias del rey Ajashverosh, en el día trece del
mes duodécimo, que es el mes de Adar.בְּיוֹם
אֶחָד בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר
לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר.
13
La copia del edicto que había de darse por decreto en cada provincia, para
que fuese conocido por todos los pueblos, decía que los judíos estuviesen
preparados para aquel día, para vengarse de sus enemigos.פַּתְשֶׁגֶן
הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים
וְלִהְיוֹת היהודיים עתודים [הַיְּהוּדִים עֲתִידִים] לַיּוֹם הַזֶּה
לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.
14
Los correos, pues, montados en caballos veloces, salieron a toda prisa por
la orden del rey; y el edicto fue dado en Shushán capital del reino. הָרָצִים
רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר
הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.
15
Y salió Mordejai de delante del rey con vestido real de azul y blanco, y
una gran corona de oro, y un manto de lino y púrpura. La ciudad de Shushán entonces
se alegró y regocijó;וּמָרְדֳּכַי
יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת
זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה
וְשָׂמֵחָה.
16
y los yehudim tuvieron luz y alegría, y gozo y honra.לַיְּהוּדִים
הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר.
17
Y en cada provincia y en cada ciudad donde llegó el mandamiento del rey,
los yehudim tuvieron alegría y gozo, banquete y día de placer. Y muchos de entre
los pueblos de la tierra se hacían yehudim, porque el temor de los yehudim había
caído sobre ellos.וּבְכָל
מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ
וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב
וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים
עֲלֵיהֶם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
 |
|
Correos: eliyahubayonah@gmail.com Copy Rights © Shalom Haverim Org - Monsey 10952, New York
|